2 תשובות
שואל השאלה:
וכתבתי גם לאמאשלי מכתב כזה על מה מפריע לי ולמה וביקשתי ממנה שנשרוף אותו היא אפילו לא יודעת מה כתוב שם
אנונימית
היי, אני מבין אותך. גם אני הרגשתי ככה עם הנטיות האלה, אחרי יום באה משטרה אליי הביתה והייתי לבד בבית, עם כל הנושאים של ההרגשות שלי לא הייתי פתוח עם ההורים בכלל. אמא שלי פשוט אמרה לי ללכת לפסיכולוגית ותאמיני לי עשו לי את המוות. הציעו לי לקחת כדורים, ולא הסכמתי עשיתי שינוי דרך דיבור עם פסיכולוגית וגיליתי שאין למה לחשוב ככה! יש כל כך הרבה למה להפסיד. תאמיני לי שאם תלכי לפסיכולוג זה יסדר לך מחשבות וישחרר אותך! (אני לא יודע אם פסיכיאטר זה טוב) אם אי פעם תרגישי ככה שוב את תוכלי לפנות להרבה אנשים שיוכלו לתת לך עזרה כמו למשל ההורים שידעו מה לעשות, היועצת של הבית ספר (שעם כמה שזה נשמע רע תאמיני לי זה יעזור לך!) או מבוגר שיודע לאן לקחת את ההרגשות האלה ולהביא אותם לטוב.
אחותי, את לא לבד בדבר הזה הרבה אנשים עברו ועוברים את מה שאת עוברת עכשיו, כל ההתאבדות הזאת? זה פיתרון חד פעמי שמשפיע לתמיד. זה דרך לברוח בצורה לא טובה, לדעתי? הדרך הכי טובה שיש זה להתמודד עם הדברים שגרמו לך לחשוב כך.
מקווה שעזרתי