3 תשובות
המלך חוקק שאסור לקבור את הגופה
בניגוד לחוקי האלים, שאומרים שחייבים לקבור את הגופות
בניגוד לחוקי האלים, שאומרים שחייבים לקבור את הגופות
שואל השאלה:
האם זו תשובה טובה: אחד הניגודים הבא לידי ביטוי בטרגדיה של אנטיגונה הוא הניגוד בין חוק המלך וחוק האלים.
אנטיגונה דבקה בחוק האלים וטוענת, שצריך לקבור את המת, למרות האיסור של המלך. היא טוענת, שצריך להעניק למתים כבוד, גם אם פגעו במדינה. לעומתה טוען קריאון, שמי שבגד במדינה לא יזכה לקבורה.
האירוניה הטרגית נובעת מהעובדה, שהעימות בין חוק האלים לחוק המלך נובע מבעיה של פרשנות. קריאון אינו מתכוון לצאת נגד חוק האלים. הוא משוכנע, שלדעת האלים לא מגיעה קבורה, למי שבגד בעיר וביקש להחריב את מקדשי האלים. אנטיגונה מאמינה, שהאלים ישפטו את האחים כרצונם. האדם חייב לדאוג לקבורה הולמת של המתים, ללא משפט.
האירוניה הטראגית נובעת מהעובדה, שהעימות בין חוק האלים לחוק המלך נובע מבעיה של פירוש. קריאון, המייצג את חוק המדינה, אינו מתכוון לצאת נגד חוק האלים. הוא בטוח, שלדעת האלים לא מגיעה קבורה נאותה, למי שבגד בעיר וביקש להחריב את מקדשי האלים. לדעתו, האלים אינם רוצים ששני האחים יזכו לקבורה זהה. לעומתו דורשת אנטיגונה קבורה נאותה גם לאח הבוגד. ראשית, משום שגם הוא אחיה, ושנית, משום שהיא מאמינה, שבעולם הבא ישפטו האלים את האחים כרצונם, אבל חובת האדם בעולם הזה היא לדאוג לקבורה של המתים ללא משפט.
דעתו של סופוקלס על הקונפליקט הזה באה לידי ביטוי באמצעות סיום הטרגדיה, בו קובר קריאון בעצמו את המת, ובאמצעות דיברי המקלה בסוף הטרגדיה. המסקנה היא ששלילת קבורת המת היא עבירה דתית, ויש לזכור שבמקום, שיש קונפליקט בין הדת למדינה, חוק הדת קובע
האם זו תשובה טובה: אחד הניגודים הבא לידי ביטוי בטרגדיה של אנטיגונה הוא הניגוד בין חוק המלך וחוק האלים.
אנטיגונה דבקה בחוק האלים וטוענת, שצריך לקבור את המת, למרות האיסור של המלך. היא טוענת, שצריך להעניק למתים כבוד, גם אם פגעו במדינה. לעומתה טוען קריאון, שמי שבגד במדינה לא יזכה לקבורה.
האירוניה הטרגית נובעת מהעובדה, שהעימות בין חוק האלים לחוק המלך נובע מבעיה של פרשנות. קריאון אינו מתכוון לצאת נגד חוק האלים. הוא משוכנע, שלדעת האלים לא מגיעה קבורה, למי שבגד בעיר וביקש להחריב את מקדשי האלים. אנטיגונה מאמינה, שהאלים ישפטו את האחים כרצונם. האדם חייב לדאוג לקבורה הולמת של המתים, ללא משפט.
האירוניה הטראגית נובעת מהעובדה, שהעימות בין חוק האלים לחוק המלך נובע מבעיה של פירוש. קריאון, המייצג את חוק המדינה, אינו מתכוון לצאת נגד חוק האלים. הוא בטוח, שלדעת האלים לא מגיעה קבורה נאותה, למי שבגד בעיר וביקש להחריב את מקדשי האלים. לדעתו, האלים אינם רוצים ששני האחים יזכו לקבורה זהה. לעומתו דורשת אנטיגונה קבורה נאותה גם לאח הבוגד. ראשית, משום שגם הוא אחיה, ושנית, משום שהיא מאמינה, שבעולם הבא ישפטו האלים את האחים כרצונם, אבל חובת האדם בעולם הזה היא לדאוג לקבורה של המתים ללא משפט.
דעתו של סופוקלס על הקונפליקט הזה באה לידי ביטוי באמצעות סיום הטרגדיה, בו קובר קריאון בעצמו את המת, ובאמצעות דיברי המקלה בסוף הטרגדיה. המסקנה היא ששלילת קבורת המת היא עבירה דתית, ויש לזכור שבמקום, שיש קונפליקט בין הדת למדינה, חוק הדת קובע
אנונימי
אממ סליחה אני לא יודעת, לא למדתי את זה בספרות
פשוט קראתי את המחזה כי אני לומדת תאטרון
פשוט קראתי את המחזה כי אני לומדת תאטרון
באותו הנושא: