למה כשאני מדברת עם מישהו קשה לי לשמור על קשר עיין?

העיניים הן ראי לנשמה אז או 'את מסתירה דברים או שאת לא מעוניינת להכיר את האדם שעומד מולך באמת

אבל בסופו של דבר מתגברים על זה

זה נורמלי. זה פשוט טיפה חצוף כשזה קורה ואנחנו אפילו לא שמים לב לזה.
זה יכול לקרות בגלל חרדה חברתית או חוסר ביטחון עצמי ברמה מינימאלית.
אין דרך לדעתי לטפל בזה חוץ מלהשיג אמון בבני אדם.

גם אני כזאת אני לא יודעת למה זה קורה אבל זה לגיטימי לדעתי

שואל השאלה:
גם אנשים שאני מכירה ופתוחה אליהם..

ביישנות ומבוכה

ביישנות אהובה זה מובן או שסתם זה מביך כזה