אני עם חבר שלי שלוש וחצי שנים, בני 18 (אני עוד חודשיים) וההורים שלי פתאום החליטו שאנחנו לא יכולים לסגור דלת

זה באמת לא בסדר.. תגידי להם שיכירו בזה שאתם כבר בוגרים ושלא ימנעו ממך דברים

תגידי להם שאת בת 18 ואת תעשי מה שאת רוצה

נשמה יש כאלו שלא מרשים להם חבר או בכלל להביא חבר הביתה קחי פורפורציה ככה זה

שואל השאלה:
בני 18?^ באמת?^
ואז אם ככה מסכנים והורים עברו את הקו, לדעתי לפחות.

וואי זה ממש ממש מטומטם מצידם לא יודעת מה לחשוב בכלל הייתי מתפוצצת על ההורים שלי.
נעצתי לך מקווה שינעצו עוד

נעצתי לך.. סורי אין לי מושג מה אםשר להגיד להם בלי ליצור מריבה ענקית. אני פשוט הייתי אומרת שאני אעשה מה שבאלי ואני עברתי את הגיל שבו הם יכולים להגיד לי להשאיר את הדלת פתוחה.
לא יודעת אם זו התגובה הכי נכונה אבל זה מה שאני הייתי עושה.

נעצתי גם

אל תעשו את זה בבית שלך אם את שואלת...

וגם חוץ מיזה אז תשארי טיפה פתוחה ושלא יהיה משהו מיני זה הכל

שואל השאלה:
ואו זה הגיע לחנות תודה אנשים!! אני ממש צריכה עזרה ותשובות

שואל השאלה:
אין שומדבר שגוי בלעשות דברים מיניים^, אנחנו יחד המון זמן ולא ילדים קטנים.

תאמרי שאת עוד שניה בת 18 אבל אל תאמרי את זה בעצבם תהיי רגועה ונראה לי שזה יעבוד
וואו ההורים שלי כל כך לא כאלה חח

אמא שלי לא מרשה לאחותי לסגור את הדלת והיא בת 21....הכל עניין של כמה ההורים נוקשים

תגידי להם שאת בת 18 ושזה לא ענינם מה שקורה כשהדלץ סגורה, זו מערכת יחסים פרטית שלך ושאת רשאית לעשות עם עצמל ועם החיים שלך מה שאת רוצה ושמבחינתך זה לא לגיטימי שהם יגבילו אותך בצורה הזונושאין להם זכות לעשות את זה.

תכבדי את ההורים שלך, את בבית שלהם והם ביקשו את זה. אל תשכחי שאת לא נשואה לו או שאתם גרים ביחד וכו'... אתם בני 18 והם רוצים לשמור עליך ולגרום לך לעשות את הדברים עם מחשבה.. גם אם את לא מסכימה איתם לגמרי, הם ההורים שלך וכל דבר בעולם שהם עושים זה לטובתך. אז תנסי להבין שגם הם היו בגיל שלך פעם והם יודעים מה יכול להיות טעות ומה יהיה טוב עבורך.

שואל השאלה:
זה לא משנה אם זה לטובתי, ברור שזה לטובתי וגם בגלל שאבא שלי לא יכול לסבול את המחשבה שאנחנו עושים דברים.
זה לא משנה אם אני נשואה לו או לא, אם עכשיו ממש עכשיו הייתי נשואה לו יש הבדל?
וזה שהם חושבים שהם יודעים מה טעות ומה לא לא אומר שהם צודקים, זה הגיל שבו הם מתחילים לשחרר ולתת ולחיות את החיים שלי, ואולי גם לעשות את הטעויות שלי, אבל זו צריכה להיות החלטה *שלי*. בנוסף שאני אינטיליגנטית, הם יודעים את זה. אני לא פזיזה. לקח לי המון המון זמן אפילו להתחיל להיות אינטימית עם חבר שלי, כי רציתי לעשות הכל חכם. אז זה מעצבן שהם לא סומכים עליי, כאילו הם לא הכירו אותי כל החיים שלי ולא יודעים שאני אחראית.

תאמרי להם את זה ברוגע ותאמיני לי שהם יבינו

יפה שלי אני יודעת שזה לא בסדר ולא נורמלי כי את כבר בת 18, אבל אם ניסית להסביר להם ולא אכפת להם (כי לא חסר הורים כאלה)
פשוט אל תפגשו אצלך בבית ואז כשהם ישימו לב ויגידו למה הוא לא בא אלייך יותר תגידי כי הם אמרו ובלה בלה בלה ואת לא רוצה אותם מעורבים במערכת יחסים שלך.
הם ירגישו רע ויסכימו לך

שואל השאלה:
אבל ללכת אליו זו בעיה.. בגלל המצב של הקורונה, מה שקרה עד עכשיו זה שהוא עשה בדיקה ואז נשאר אצלי כמה ימים ברצף אחרי שהיה מבודד טיפה זמן. כל העניין הזה הוא כי אני בסיכון ואנחנו מפחדים. והמשפחה שלו לא שומרים ממש על ההנחיות אז לא הכי בטוח לי להיות שם..
מה שכן אם העניין הזה לא יסתדר עד אז בשנייה שהמצב קצת מאזן ואני יכולה ללכת אליו אני לפחות אנסה את מה שאת אומרת..

תקשיבי תנסי תראי אם זה יעבוד ואל תשללי.
תקחי אחד מההורים שאת חושבת שהוא באמת יקשיב לך (אמא או אבא) ופשוט תחכי איתו לחדר ותבקשי הסבר ותגידי שלדעתך זה ממש לא בסדר ואם יקרה משהו את תספרי להם ושאת כבר גדולה ולא ילדה בת עשר ואת יודעת מה את עושה. תנסי. את צודקת! הם כנראה מפחדים שאת תעשי משהו ולא תספרי להם וגם זה לדעתי חא מוצדק את כבר בת 18 לא 11

כל עוד זה בבית שלהם יש להם זכות גם שלא תביאי את חבר שלך, אז כן, לגיטימי.

שמעי
אני לא יודעת מה הולך בתוך הבית אבל אולי קרה משהו שמעו משהו שלא נותן להם סיבה לסמוך עליו או עלייך אני לא באמת יודעת אבל כמו שהבנתי ממה שרשמת זה בא בפתאומיות זאת אומרת שלפני כן סגרתם את הדלת שבי איתם לשיחה תראי מה קורה

שואל השאלה:
מה שקרה זה שאבא שלי פתאום התחיל לחשוב^ סתם הוא ראה אותי איתו (באופן רגיל) ונפל לו האסימון.

אז תשבי תדברי איתם בצורה יפה לפנות אליהם ככה שיבינו שאת באה ממקום מבקש לא תוקף
שאת בוגרת את לא בת 10 את מבינה שאת הבת שלהם והם תמיד ידאגו אבל אתם בבית
הדלת סגורה וזה בסדר אתם לא עושים דברים שלא יעשו אתם זוג לא מהיום
ואם הם דואגים שיבואו ידפקו בדלת ואת תפתחי לא קרה כלום

שואל השאלה:
אני אפתח.. אבל אולי ייקח לי כמה שניות. למה כי אני לא יכולה ללכת אליו והם גם לא נותנים לו להישאר מאוחר (שזה גם מטומטם אבל לא משנה). אנחנו לא נשכב ביום ככה או משהו אבל כן נעשה יותר מכלום לפחות חלק מהפעמים.

נכון ועל זה תדברי איתם גם אם את מרגישה בנוח תגידי להם זה לא שאנחנו נשכב שאתם פה
שירגישו קצת רגועים אני מתארת לעצמי שזה הסיבה שהם לא נותנים לך
לגבי שעה אולי כי הם לא רוצים שתישארו לבד שהם הולכים לישון אבל בזה אין לי ממש מה לומר בישביל לעזור....

אוקיי הנה טיעונים ושכנועים
אוקיי אז ככה שלוש שנים ביחד זה הרבה זמן ואם את מרגישה בטוחה איתו אז אין סיבה שלא תהיו לבד בחדר עם דלת סגורה אני חושבת שאת צריכה פרטיות בכול זאת חבר שלך וזה
פשוט תנסי לנשום לאט ולהסביר להם שזה לא לגיטימי בשיט ושאת רוצה פאקינג פרטיות

עוד חודשיים תיהי בת שמונה עשרה ואז תעשי מה שבא לך
בעיקרון, בגילכם מה שלא תעשו בחדר זה מקובל, אני חושבת שההורים שלך פשוט נדבקים וזה לא בסדר מצידם
לכל בן אדם מגיעה פרטיות לפי חוק ומותר לך לסגור את הדלת נקודה

שואל השאלה:
הם לא ייתנו לי..^ אני עדיין אגור בבית שלהם ואני לא עומדת לעזוב בקרוב.
:(

זה מטומטם ממש
מה זה הקקה הזה אני בדיוק גיליתי שסבתא שלי התחתנה בגיל שלך

שואל השאלה:
דודה שלי כבר הייתה עם שני ילדים בגילי^
ואני יודעת זה ממש מגוחך. הם גם מכירים אותו והכל אנחנו יחד מגיל 14. עצבים.
והם מכירים אותי!! ואני לא מטומטמת.
ע צ ב י ם .

אנשים היא עדיין לא בת שמונה עשרה
תקראו

שואל השאלה:
פסדר^ עוד רגע

את כבר בת 18 אין להם אחריות עלייך יותר

שואל השאלה:
אני עדיין גרה בבית שלהם..^
ואני ממש עוד מעט 18, עוד לא

אוקיי הם מגזימים, תעשו מה שבא לכם

ואם כבר אני הייתי סוגרת את הדלת ולא מקשיבה להם..אבל אני מניחה שאת לא תעשי את זה

תעשי עם חבר שלך מה שבא לך עם דלת פתוחה למען יראו וייראו