אני מרגישה שהקורונה משפיעה עליי רע נפשית

אני רוב היום סגורה עם עצמי בבית אין לי חברות בשכונה שלי , כול יום אני עושה אותו דבר נמצאת בזום ואז מסדרת את הבית כי הוא תמיד מבולגן ואם אני לא אעשה את זה אף אחד אחר לא יעשה כי לאחים שלי זה לא אכפת (אני סוג של הבכורה) וההורים שלי חוזרים מאוחר... אז רוב היום אני לבד וגם יש לי הפרעה נפשית של מחשבות טורדניות שבגלל הקרונה ממש התגברו ואני סובלת מזה בשקט כי אף אחד לא באמת מבין ואתזה וגם אני לא האמת. היה לי את זה בעבר אבל זה נעלם כי הייתי כול הזמן עסוקה בשגרה וכו אבל עכשיו זה אפילו מפריע לי בתפקוד היום יומי... חשבתי ללכת לעבוד וזה יעסיק אותי אבל רוב החנויות/מסעדות סגורות וזה סיכון להדבקה וההורים שלי בקבוצת סיכון... וגם ישלי אישיו עם המשקל שלי בגלל התקופה הזאת אני מעלה כי אני עצובה מבפנים וכשזה קורה אני בורחת לאוכל. וגם שנה הבאה אני מסיימת תיכון ואין לי מושג איך אני אתנהל עם החיים שלי אני מרגישה אפסית, מוזרה וקטנה
סליחה שחפרתי פשוט זה המקום היחידי שאני יכולה לפרוק באנונימי תודה אם קראתם עד כאן ואם יש לכם עצות איך להפיק מהמצב הזה את המיטב? אני יותר מאשמח