5 תשובות
אל תוותרי, נסי לדבר עם מישהו, תפני לעזרה מקצועית, נסי להשתפר בלימודים ואל תתני לאבא שלך לפגוע בך . נסי להגן על עצמך למרות הקושי
היי לך נסיכה.
לפי מה שכתבת אני מבינה שעוברת עלייך תקופה לא פשוטה, שאת מרגישה רע ולא נראה לך שהתחושה הזאת תחלוף.
קודם כל,
את לא לבד, אם את רוצה לדבר את מוזמנת לבוא לפרטי ואקשיב לך.
אני יודעת שזה קשה אבל תזכרי שזה רק עוד מכשול בחיים שלך שבסופו של דבר יעבור.
לגבי אבא שלך, אני מבינה אותך כי קרה לי מקרה דומה,
אני מציעה לך לדבר על זה עם אמא שלך זה לא מתאים להרים עלייך יד, בשום פנים ואופן לא.
תנסי לחזק את הקשר עם החברה הכי טובה שלך, לדבר יותר, להתעדכן, מה חדש וכל זה, לעשות שיחות או פשוט להפגש למפגש נחמד.
את תתחברי לילדים, כרגע זה נראה לך קשה אבל זה יקרה, אם את מכירה שם מישהו או מישהי תשאלי את אותו אדם אם הוא יכול להכיר לך חברים כי זה קשה.
את יכולה להכיר בחוגים, בפעילויות שיש בבית ספר חברים.
הדרך הכי קלה לדעתי זה בקבוצת וואטסאפ, תגידי שאת ילדה חדשה ותבקשי שיעזרו לך להתיידד ולהכיר חברים חדשים, אני בטוחה שאחד או שניים ישמחו לעזור לך, אפילו יותר.
הביטחון העצמי שלך, זה משהו שקורה לרוב האנשים שאני מכירה, יקח זמן רב עד שתרגישי כמעט שלמה עם עצמך אבל עד אז, אל תרדי על עצמך כי זה לא יעזור בדבר, רק אומרת בכללי.
תנסי ללמוד בלימודים עם חברה שלך מהבית ספר הקודם אולי היא תעזור לך או שפשוט תחזרי על החומר שוב עם עצמך כדי שתביני יותר.
אל תתייחסי לאבא שלך, אני יודעת שזה קשה במיוחד כשאומרים דבר כזה אבל אני בטוחה שזה לא עונש, אני בטוחה שאת נחמדה.
לכי תשתי מים, תרגעי קצת ואם תרצי את מוזמנת לבוא לפרטי.
לפי מה שכתבת אני מבינה שעוברת עלייך תקופה לא פשוטה, שאת מרגישה רע ולא נראה לך שהתחושה הזאת תחלוף.
קודם כל,
את לא לבד, אם את רוצה לדבר את מוזמנת לבוא לפרטי ואקשיב לך.
אני יודעת שזה קשה אבל תזכרי שזה רק עוד מכשול בחיים שלך שבסופו של דבר יעבור.
לגבי אבא שלך, אני מבינה אותך כי קרה לי מקרה דומה,
אני מציעה לך לדבר על זה עם אמא שלך זה לא מתאים להרים עלייך יד, בשום פנים ואופן לא.
תנסי לחזק את הקשר עם החברה הכי טובה שלך, לדבר יותר, להתעדכן, מה חדש וכל זה, לעשות שיחות או פשוט להפגש למפגש נחמד.
את תתחברי לילדים, כרגע זה נראה לך קשה אבל זה יקרה, אם את מכירה שם מישהו או מישהי תשאלי את אותו אדם אם הוא יכול להכיר לך חברים כי זה קשה.
את יכולה להכיר בחוגים, בפעילויות שיש בבית ספר חברים.
הדרך הכי קלה לדעתי זה בקבוצת וואטסאפ, תגידי שאת ילדה חדשה ותבקשי שיעזרו לך להתיידד ולהכיר חברים חדשים, אני בטוחה שאחד או שניים ישמחו לעזור לך, אפילו יותר.
הביטחון העצמי שלך, זה משהו שקורה לרוב האנשים שאני מכירה, יקח זמן רב עד שתרגישי כמעט שלמה עם עצמך אבל עד אז, אל תרדי על עצמך כי זה לא יעזור בדבר, רק אומרת בכללי.
תנסי ללמוד בלימודים עם חברה שלך מהבית ספר הקודם אולי היא תעזור לך או שפשוט תחזרי על החומר שוב עם עצמך כדי שתביני יותר.
אל תתייחסי לאבא שלך, אני יודעת שזה קשה במיוחד כשאומרים דבר כזה אבל אני בטוחה שזה לא עונש, אני בטוחה שאת נחמדה.
לכי תשתי מים, תרגעי קצת ואם תרצי את מוזמנת לבוא לפרטי.
זה יעבור זה בסהכ תקופה ואת תמיד מוזמנת לדבר איתי תזכרי שיש אנשים שאוהבים אותך ויהיו עוד הרבה כאלה
גם לי היתה תקופה כזאת עם הלימודים אבל עברתי בית ספר וגם עם אבא שלי ועכשיו ההורים שלי התגרשו ועם אימא שלי תמיד רבתי אבל עכשיו אנחנו חברות טובות , כאילו אני לא באה להוריד לך אני באה להראות לך שתקופות קשות עוברות וכבעוד שנה את תצחקי על העבר שלך ( אפילו שיניתי את הסטייל שלי והשיער) תישארי רגועה ותנסי להיות חיובית?
יקרה,
מתארת לעצמי עד כמה זה קשה להרגיש שאת בודדה בעולם, ואין אף אחד לצידך...
נראה שאת חשה בדידות עמוקה וזה גורם לך לדיכאון ואולי גם לתחושה שאינך שייכת לשום מקום...
לפעמים גם כשאנחנו לא לבד... אנחנו מרגישים בודדים בעולם..... ומצב רוחנו מידרדר יותר ויותר .... בדידות יכולה מאד להכאיב לנו... לפעמים כמו מכה חזקה ואולי אף יותר...
מעבר דירה כשלעצמו זה שינוי גדול, וחוויה לא פשוטה להתמודדות, כשהיא מלווה בבעיות חברתיות, ומשפחתיות, ותחושת חוסר שייכות, בדידות, זה יכול ליצור תחושות מאד לא קלות להתמודדות ....
אפשר ממש להשתגע כשמרגישים שאין אפילו בן אדם אחד בכל העולם הזה אתו אפשר לדבר, לפרוק ולשתף, זה יכול להרגיש ממש כמו כאב פיזי, כמו חץ בלב.
כמה קשה להתמודד עם זה יום יום.. כשכל מה שאת בעצם רוצה, זה אולי מישהו שיחלוק אתך חוויות, ילך אתך לקניות, יעביר אתך את היום... וייתן לך תחושת שייכות במקום החדש שאליו עברת...
לכל זה מצטרף גם הקושי מבית, היחס של אחיותיך, והרמת היד של אביך.....
חשוב לי להבהיר שלאף אחד אין זכות להרים עליך יד, גם לא לאביך... ואם דבר כזה קורה, יש לך אפשרות לפנות לקבלת עזרה....
האם יש מישהו שאת יכולה לדבר לשתף על כך? ציינת שאמך היא אימא מושלמת ושאת מאד אוהבת אותה... אולי תוכלי לשתף אותה בתחושותיך?
אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), ואני רוצה להזמין אותך לצ'א'ט אנונימי עם אחד/ת המתנדבות/ים שלנו.
אנחנו פה בשבילך, להקשיב לך, לנסות להבין אותך, אולי גם לעזור או לתת לך הכוונה לגורמי סיוע נוספים. תתחברי, כבר עכשיו אל תישארי לבד...
מקווה לשמוע ממך,
שלך,
מתנדבת סה"ר
מתארת לעצמי עד כמה זה קשה להרגיש שאת בודדה בעולם, ואין אף אחד לצידך...
נראה שאת חשה בדידות עמוקה וזה גורם לך לדיכאון ואולי גם לתחושה שאינך שייכת לשום מקום...
לפעמים גם כשאנחנו לא לבד... אנחנו מרגישים בודדים בעולם..... ומצב רוחנו מידרדר יותר ויותר .... בדידות יכולה מאד להכאיב לנו... לפעמים כמו מכה חזקה ואולי אף יותר...
מעבר דירה כשלעצמו זה שינוי גדול, וחוויה לא פשוטה להתמודדות, כשהיא מלווה בבעיות חברתיות, ומשפחתיות, ותחושת חוסר שייכות, בדידות, זה יכול ליצור תחושות מאד לא קלות להתמודדות ....
אפשר ממש להשתגע כשמרגישים שאין אפילו בן אדם אחד בכל העולם הזה אתו אפשר לדבר, לפרוק ולשתף, זה יכול להרגיש ממש כמו כאב פיזי, כמו חץ בלב.
כמה קשה להתמודד עם זה יום יום.. כשכל מה שאת בעצם רוצה, זה אולי מישהו שיחלוק אתך חוויות, ילך אתך לקניות, יעביר אתך את היום... וייתן לך תחושת שייכות במקום החדש שאליו עברת...
לכל זה מצטרף גם הקושי מבית, היחס של אחיותיך, והרמת היד של אביך.....
חשוב לי להבהיר שלאף אחד אין זכות להרים עליך יד, גם לא לאביך... ואם דבר כזה קורה, יש לך אפשרות לפנות לקבלת עזרה....
האם יש מישהו שאת יכולה לדבר לשתף על כך? ציינת שאמך היא אימא מושלמת ושאת מאד אוהבת אותה... אולי תוכלי לשתף אותה בתחושותיך?
אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), ואני רוצה להזמין אותך לצ'א'ט אנונימי עם אחד/ת המתנדבות/ים שלנו.
אנחנו פה בשבילך, להקשיב לך, לנסות להבין אותך, אולי גם לעזור או לתת לך הכוונה לגורמי סיוע נוספים. תתחברי, כבר עכשיו אל תישארי לבד...
מקווה לשמוע ממך,
שלך,
מתנדבת סה"ר