אני אספר סיפור על בעל "חפץ חיים" זיע"א. חפץ חיים זיע"א פגש יהודי שהמפעל שלו היה עובד בשבת. חפץ חיים זיע"א הוכיח אותו כל כך. הווכיח שלו עם אותו אותו יהודי לא הי קל, כי אותו יהודי הרגיש שהוא "חייב" שהמפעל שלו יעבוד בשבת. לבסוף אותו יהודי הבין זכות חפץ חיים זיע"א שזה לא מסתלם, ואמר שהוא מוכן לסגור את המפעל שלו לשבת, אבל יש לו בעיה אחת. נשאר עד סוף השנה עוד שתי שבת, והוא אמר שהוא לא יכול לשנות שת הלו"ז של המפעל, אל חייב להמשיך אותו איכשהו עד סוף השנה, ומשנה החדשה המפעל שלו לא יעבוד יותר בשבת בע"ה. הוא אמר לחפץ חפץ חיים זיע"א שיתיר לו רק לשתי השבות האחרונות האלה שהמפעל שלו יעבוד בשבת, ומשנה החדשה המפכל שלו כבר ישמור שבת, והוא התחייב לו על כך. אתה יודע מה ענה לו חפץ חיים זיע"א? אם השבת הייתה מצהו שלי - אולי הייתי מתיר לך. הבעיה היא שהשבת - זה לא מצוה שלי ,אלא שמשהו שהקב"ה צוה לשמור אותו, ואין לי סמכות להתיר מה שאסר הקב"ה. ליהודי היה קשה לקבל אותה תשובה, אבל חפץ חיים זיע"א הבהיר לו שאין לו שום סמכות להתיר איסורים של הקב"ה. בסופו של דבר אותו יהודי נכנע, והחליט שמעכשיו המפעל שלו לא עובד בשבת יותר, ולא משנה מה...