תארו שני היבטים שבהם ביקרו הוגי הנאורות את המלכים שפעלו בתקופתם. עזרה

ביקורתם של הוגי הדעות של הנאורות הופנתה כלפי המשטר- הם יצאו נגד הריכוז של כל סמכויות השלטון בידי המלך שהוא היה המחוקק היחיד והשופט העליון ובידיו היו כל סמכויות הביצוע.
כזה שבו כוח מרוכז בידי הריבון נקרא משטר אבסולוטי (מוחלט) והוא נועד לקיים סדר קבוע ויציב.
בטענה של אינדיבידואליזם כלומר ההתייחסות לאדם כפרט, כעצמאי. הנאורות קראה לכל אדם להיות אחראי לגורלו ולא
להיות תלוי באחרים.

בנוסף הנאורות פעלה להפריד
את הכנסייה (הדת ) מהמדינה כלומר הכנסייה לא תוכל לנצל את המדינה ולכפות את אמונתה חוקיה האינטרסים שלה על אזרחי המדינה. זו בעצם דרישה לחילון, הכנסייה לא תשלוט על חיי האזרחים.
הנאורות סלדה מהאמונות הטפלות של הכנסייה ומהשחיתות של אנשי הכמורה.
הנאורות קראה להפריד בין הדת לבין המדינה, כלומר: על הכנסיה להתמקד בקשר בין האדם לאלוהיו,
ולתת לשלטון החילוני לנהל את עניני המדינה בלי להתערב.