אני מרגישה שאין לי זמן לארנב שלי וכולם לוחצים עליי למסור אותו והוא החבר היחיד שלי ואני מרגישה ממש בדיכאון

לפעמים אני רוצה לנסוע לסבתא שלי שגרה ממש רחוק ולהישאר אצלה שבת והאחים שלי לא יודעים לטפל בה ממש טוב לכן אני אף פעם לא יכולה לצאת עם המשפחה לטיולים בגללו... ואני גם לא יכולה לקחת אותו איתי... ואני לא מסוגלת לחשוב על האפשרות של למסור אותו כי גם ככה אמא שלי והאחים שלי לוחצים עליי למסןר אותו ובאמת שהוא החבר היחיד שיש לי ואני לא יכולה לאבד אותו וכולם לוחצים עליי למסור אותו ואני לא יכולה לחשוב שהוא יגדל בבית אחר והוא לא יהיה איתי ולא ילקק אותי כל הזמן וישחק איתי שאני עצובה ואני לא יכולה לחשוב שהיכולה להיות שהוא יגדל בבית שמזניחים אותו או ילדים קטנים יתעללו בו , (בילדות הייתה לי ארנבת שהייתי מזניחה אותה ויש לי רגשות אשמה כל הזמן בגלל זה). פליז עצות הוא החבר היחיד שלי (אמא שלי לא סובלת אותו :( )
זהו רק פרקתי