יש לי יומולדת מחר ואני הכי עצובה שבעולם.החבר הכי טוב שלי(שכבר לא ראוי לשם הזה)אכזב אותי מאוד.אני ממש בדיכאון.בבקשה תכנסו

אז ככה יש לי יומולדת מחר והחבר הכי טוב שלי אמרתי לו שיש לי יומולדת בשבת אז הוא הזמין אותי לדירה שלו לשבת עם עוד כמה חברים שלו (אני מעל 20 לא לדאוג לי הכל טוב) בקיצור אתמול חזרתי מהעבודה בתשע עשיתי קניות בישלתי לו ארוחה שלימה בהפתעה עמדתי מלא על הרגליים עד 7 בבוקר הלכתי לעבודה בבוקר חזרתי הרגע מה הוא אומר לי לפני שעה (כשאני מספרת לו שאני ממש שמחה שהוא יבוא לקחת אותי ונעשה שבת ומספרת לו שהייתה לי מריבה עם אמא והמשפחה ואני בוכה לו שרע לי מה הוא אומר לי תקשיבי תחשבי טוב אם את רוצה שאני יבוא כי אני נוסע בשבת לעשות איזה מסלול (הוא לא דתי ואני שומרת שבת אז לא יכולה ליסוע איתו) עם איזה חבר ואז אני צריך ליסוע למישהי ואז אני צריך ליסוע לעוד שתיים ואז עוד מישהו ופה בהתחלה אמר לי אני רק נוסע למישהו וחוזר ואז כשאמרתי בסדר אני אחכה לך אמר לי יש לי גם ליסוע לפה וליסוע לשם ולזה ולהוא) אז אמרתי לו אז למה הזמנת אותי לשבת אם אתה הולך מה אני ישב עם הקירות? עם 2 בחורים שאני לא מכירה ועם עוד חבר שלך. למה אתה חושב שזה בסדר? אתה מודע לזה שלא ישנתי דקה בלילה בישלתי לכבודך ארוחה מלאה. קניתי מצרכים השקעתי. לכבודך.לכבוד היומולדת. וככה אתה מתייחס אליי? ענה לי גברת אני לא חייב לך כלום אני לא יתקע בשבת בגללך. לא ביקשתי ממך לבשל לי ואת לא תקני אותי באוכל ומתנות. יש לי חברים לבקר ותכנונים. אני לא תלוי בך אני לא נשוי לך אז הזמנתי אותך זה לא אומר שאני חייב להיות שם. רוצה רוצה לא רוצה לא בכח ואת לא תגידי לי מה לעשות אף אשה לא תכבול אותי שמעת. בגלל זה אני לא מתחתן. יאללה שבת שלום. השאיר אותי מה זה בוכה. גם עכשיו ח*א יומולדת אני לבד עם אנשים שאני שונאת גם סתם כולי גמורה מעייפות הכנתי ארוחה ולקח לי זמן לארגן תיק וזה וגם יצאתי מהעבודה מוקדם סתם והפסדתי כסף וכל זה ילך לפח מי יאכל את כל זה. אמרתי לו אני מבינה שאני בתת סדר העדיפויות שלך.אם יום בשנה אתה לא יכול להקדיש לחברה הכי טובה שלך ליומולדת שלה להיות איתה לא ענה... מי צודק פה ומה לעשות? איך להתעודד גם?