לכל הדתיים שבנינו, מה נותן לכם מוטיבציה לעזוב תטלפון וללכת לקרוא קצת תורה, וחיזוקים, וספרים ? כי לפעמים אני מצליחה אבל

בעקרון אני לא עושה משהו כזה ביום יום, בשבת יש לי שיעור בבית כנסת לילדים כזה שזה נחמד אבל הרוב ממה שאני יודעת זה מבית ספר ( אני באולפנה).

קובעים משהו קבוע, עיתים וכאלה
ככה שלא משנה מה קורה, זה תמיד יהיה

הטלפון הזה הוא מחלה אחת גדולה.גם בלי קשר לדת.היתמכרות.ואלה שהוציאו אותו לא נוגעים בו ולא מכניסים אותו לביתם.עזבי את כל הקילקול שיש בו.
את השלילי שבו יום אחד הוא נימאס עלייך וזה בא מאליו.
דברים הללו אין חולק עליהם.גם אנשים שאינם יהודים מודים שזה קילקול אחד גדול.

מבינה ממש.. לאחרונה התחלתי לקרוא ספרי קריאה לחיים ממבט אמוני, לאו דווקא ספרי תורה , יש המון ספרים שהם מדברים על סיטואציות שנוגעות אלינו וזה ממש מעניין ומחזק

תקשיבי אני לא יודעת אם זה קשור אבל יש לי רעיון שיכול להיות רלוונטי:
יש לי בלימודים ספר הלכה כזה והוא פשוט ממש נחמד עם כל המקורות ורשום בשפה שאפשר להבין ואולי רק בזכותך אני קראתי בשבת והחכמתי קצת, בסופו של דבר אני אלמד את זה בבית ספר אבל זה נתן לי הקדמה ודברים שלא ידעתי קודם- ידעת שנוטלים ידיים כי יש רוח רעה על הידיים אחרי השינה? אני לא ידעתי..

שואל השאלה:
מה השם של הספר ? :)
ואיזה כיף לשמוע וואוו

אני משתדלת לעשות את זה גם דרך הטלפון נגיד באינסטגרם עקבתי אחרי מלא עמודים של חיזוקים וכאלה אבל לפעמים פשוט עוזבת וקמה