2 תשובות
תשלחי צילום מסך, הקישור לא עובד
אנונימי
שואל השאלה:
קטע ממכתבים של חייל יהודי ,פאול שנפלד שנלחם במלחמת העולם הראשונה במסגרת הצבא הגרמני
11 בנובמבר 1914, בחפירות, חזית מערבית, בלגיה
פריץ יקר,
[]
"להלן המצב: אנו שוכבים במרחק 200 מטר מהאויב. הצרפתים יורים באופן יוצא מן הכלל בארטילריה וגם [תוקפים באמצעות] חיל רגלים. מי שמראה את עצמו מעבר למחסה מקבל ירייה בראש.
רג'ימנט שהיה מצליח לכבוש את החפירות הראשונות היה חוטף ירי צרפתי מהחפירות הבאות והיה בקושי מחזיק מעמד. בהתאם לכך, כל בן-אדם החושב נכון רואה שההצלחה היא בלתי אפשרית. נוסף לכך ל[דיביזיה] 237 חסרים קצינים. היחידות יצאו בלילה כמעט ללא מפקדים, התקדמו 100 מטר והושמדו
לא היו הצלחות בשום מקום.
כל מפקדי המחלקות היו נגד המתקפה. נפלו למעלה מ 1,000 צעירים משום שהמפקדים הבכירים אינם מסוגלים לחזות מהו המצב הראוי למתקפה.
אני עצמי רגוע בצורה בלתי רגילה, סומך על מזלי. הצרפתים נראים לי כחברים שלי, הייתי יכול ברצון ללחוץ את ידם. []"
4 בינואר 1915, בחפירות, חזית מערבית, בלגיה
פריץ היקר,
"יש להניח ששמעת רבות אודות החיים בחפירות החזית, אך אינני יודע אם דיברת עם מישהו שחווה זאת על בשרו במודעות בהירה, כמוני. לכן ברצוני להציג בפניך מספר תמונות המתארות לך מה מתרחש כאן הלכה למעשה.
ישנם שמונת ימי הרזרבה [הצבה בקווים האחוריים לצורכי המנוחה] מתוכם יומיים ראשונים עוברים בשקט יחסי. קיים צורך דחוף בשינה (דניאל ישן יומם ולילה, אם הממונים לא מפריעים לו); אני כותב הרבה, קורא במקצת, משוחח עם תימר (thiemer) וישן. אחרי כן ישנם מסדרים ללא קץ, עם הכנות הניקיון והצחצוח: נעלים, מעילים, כלי נשק, נשק מסייע וכו'. --- וכאשר הנעלים והמדים סודרו, מתחילות עבודות של יום החפירה. יוצאים בשעה חמש בבוקר, צועדים שעתיים ואחר כך עובדים בבוץ ולעתים בגשם שוטף עד לחשכה. למחרת יש לנקות מחדש את מה שהתלכלך. כך שבקושי נותר זמן פנוי ושקט לכתיבת מכתב.
אז באים שמונת ימי השירות בחזית, מהם ארבעה ימים בקווים הקדמיים ביותר. פה תקועים יום ולילה בבוץ רטוב וקר; חוץ מניקוי הנשק יש לשאוב מים מהחפירות ובעיקר לשמור.
בשעה 5 מתחיל הלילה. שומרים וישנים שעתיים לסירוגין עד לשעה 5 בבוקר. עם זאת, מאבדים שעתיים בעת הובלת האוכל שיש לדאוג לו בעצמנו או לחילופין לשמור משמרת נוספת על חשבון זה. לכן ישנים קצת יותר מארבע שעות, והחל השעה 5 בבוקר כל המחלקה ערה עד לשעה 9 למחרת.
מה עושים רוב הזמן? עומדים לפני פתח בקוטר 15 סמ"ר ומביטים בחושך. במחצית מהזמן יורד גשם, חושך מצרים ולא רואים מאומה; למרות זאת בוהים בחושך מאחר שהמפקדים הזוטרים בודקים את השומרים. מדי חצי שעה עפה פצצת תאורה לשמיים ומאירה את הצבאות הצרפתיים והגרמניים המותשים, המחופרים והמופרדים ע"י גדרות תיל וקונצרטינות משני הצדדים.
תקופות הגשמים ממש איומות. אך כאשר מזג האוויר בהיר וקר, משמש הירח, יחד עם כוכבים קטנים רבים, כתאורה טבעית גדולה התומכת בערנותנו בשעת שמירה. כאשר מצטרפים לכך פצצות התאורה הגרמניות, מעוף של מצנחים בריטיים באוויר, זרקורי החיפוש של המטוסים [] מתמזג הכול למעין חגיגת קיץ ענקית עם זיקוקי די-נור; רק הכדורים עפים מעל ראשינו מימין ומשמאל, לפניך ומאחוריך. []
השתלשלות העניינים התפתחה בערך כך: הצרפתים ראו משהו והחלו לירות. מאומה לא נראה. שלנו השיבו אש. אהה, חושב האויב, דבר מה מתרחש. גם הוא משיב אש ומתפתח קרב אמיתי מיד מציבים מחלקה שלמה: "כולם לעמדות. מחלקה לעמדות ירי. זהירות! הצרפתים מכינים מתקפה". בו בזמן מטלפנים לעורף ומיד מקבלים סיוע ארטילרי. "בום, בום", הפגזים מתפוצצים בחפירות הצרפתיות, האדמה עפה לגובה[] יורים בין עשר לעשרים מטחים לעמדות הקדמיות של הצרפתים ועוד עשר עד עשרים מטחים לחפירות האחוריות. אחר-כך נפסקת האש, כי כאשר מופעלת הארטילריה איננו יכולים לתקוף. זהו נוהג שגם הצרפתים מכירים! האש נחלשת ונחלשת ולאחר חצי שעה נשמעות רק יריות בודדות, המרגיעות את שני הצדדים. עוד חצי שעה הפקודה: "מחצית המחלקה למנוחה". כך הפסדנו שעה וחצי של שינה, וכתמיד, לא קרה מאומה.
ולעתים קורה ההפך. הצרפתים חושבים שאנו עומדים לתקוף ואז עפים פגזים לתוך חפירותינו, החפירות האחוריות לכבישי האספקה. אם הצרפתים תוקפים לבסוף, אז הפגזים עפים אחד אחרי השני, לפעמים עשרה פגזים בדקה; עשן שחור ממלא את האוויר, הכבישים רועדים. ממש נדמה שזה סוף העולם.
מציבים את כל המחלקה ליד פתחי הירי, ומיד מתייצבת גם מחלקת העתודה ובכל כפרי העתודה בעורף מכינים מחלקות נוספות שתהיינה מוכנות לקרב; וכאשר הצרפתים יוצאים באמת מחפירותיהם הם מתקבלים אש ממכונות הירייה שלנו, והארטילריה שלנו מאחור מפציצה את העתודות הצרפתיות. 200 300 צרפתים נהרגים, וחלק מהמתקפה הגדולה של ז'ופר (joffre) שוב "נשברת מאש כוחותינו"
מי כתב את הקטע?(שם , תפקיד , מעמד) *
5 נקודות
מתי נכתבו שני הקטעים?כתבו תאריכים מדויקים *
5 נקודות
היכן נלחם? *
5 נקודות
מה מתואר בקטע? (בין מי למי הייתה המלחמה ?,כיצד התנהלה ?)פרטו *
40 נקודות
התשובה שלך
מצאו תמונה של מלחמת חפירות וצרפו אותה *
10 נקודות
הוספת קובץ
כתבו במילים שלכם מהי מלחמת חפירות *
20 נקודות
התשובה שלך
האם על פי הקטע שיטת מלחמה זו - מלחמת החפירות הייתה יעילה? נמקו *
15 נקודות
התשובה שלך
שליחה
קטע ממכתבים של חייל יהודי ,פאול שנפלד שנלחם במלחמת העולם הראשונה במסגרת הצבא הגרמני
11 בנובמבר 1914, בחפירות, חזית מערבית, בלגיה
פריץ יקר,
[]
"להלן המצב: אנו שוכבים במרחק 200 מטר מהאויב. הצרפתים יורים באופן יוצא מן הכלל בארטילריה וגם [תוקפים באמצעות] חיל רגלים. מי שמראה את עצמו מעבר למחסה מקבל ירייה בראש.
רג'ימנט שהיה מצליח לכבוש את החפירות הראשונות היה חוטף ירי צרפתי מהחפירות הבאות והיה בקושי מחזיק מעמד. בהתאם לכך, כל בן-אדם החושב נכון רואה שההצלחה היא בלתי אפשרית. נוסף לכך ל[דיביזיה] 237 חסרים קצינים. היחידות יצאו בלילה כמעט ללא מפקדים, התקדמו 100 מטר והושמדו
לא היו הצלחות בשום מקום.
כל מפקדי המחלקות היו נגד המתקפה. נפלו למעלה מ 1,000 צעירים משום שהמפקדים הבכירים אינם מסוגלים לחזות מהו המצב הראוי למתקפה.
אני עצמי רגוע בצורה בלתי רגילה, סומך על מזלי. הצרפתים נראים לי כחברים שלי, הייתי יכול ברצון ללחוץ את ידם. []"
4 בינואר 1915, בחפירות, חזית מערבית, בלגיה
פריץ היקר,
"יש להניח ששמעת רבות אודות החיים בחפירות החזית, אך אינני יודע אם דיברת עם מישהו שחווה זאת על בשרו במודעות בהירה, כמוני. לכן ברצוני להציג בפניך מספר תמונות המתארות לך מה מתרחש כאן הלכה למעשה.
ישנם שמונת ימי הרזרבה [הצבה בקווים האחוריים לצורכי המנוחה] מתוכם יומיים ראשונים עוברים בשקט יחסי. קיים צורך דחוף בשינה (דניאל ישן יומם ולילה, אם הממונים לא מפריעים לו); אני כותב הרבה, קורא במקצת, משוחח עם תימר (thiemer) וישן. אחרי כן ישנם מסדרים ללא קץ, עם הכנות הניקיון והצחצוח: נעלים, מעילים, כלי נשק, נשק מסייע וכו'. --- וכאשר הנעלים והמדים סודרו, מתחילות עבודות של יום החפירה. יוצאים בשעה חמש בבוקר, צועדים שעתיים ואחר כך עובדים בבוץ ולעתים בגשם שוטף עד לחשכה. למחרת יש לנקות מחדש את מה שהתלכלך. כך שבקושי נותר זמן פנוי ושקט לכתיבת מכתב.
אז באים שמונת ימי השירות בחזית, מהם ארבעה ימים בקווים הקדמיים ביותר. פה תקועים יום ולילה בבוץ רטוב וקר; חוץ מניקוי הנשק יש לשאוב מים מהחפירות ובעיקר לשמור.
בשעה 5 מתחיל הלילה. שומרים וישנים שעתיים לסירוגין עד לשעה 5 בבוקר. עם זאת, מאבדים שעתיים בעת הובלת האוכל שיש לדאוג לו בעצמנו או לחילופין לשמור משמרת נוספת על חשבון זה. לכן ישנים קצת יותר מארבע שעות, והחל השעה 5 בבוקר כל המחלקה ערה עד לשעה 9 למחרת.
מה עושים רוב הזמן? עומדים לפני פתח בקוטר 15 סמ"ר ומביטים בחושך. במחצית מהזמן יורד גשם, חושך מצרים ולא רואים מאומה; למרות זאת בוהים בחושך מאחר שהמפקדים הזוטרים בודקים את השומרים. מדי חצי שעה עפה פצצת תאורה לשמיים ומאירה את הצבאות הצרפתיים והגרמניים המותשים, המחופרים והמופרדים ע"י גדרות תיל וקונצרטינות משני הצדדים.
תקופות הגשמים ממש איומות. אך כאשר מזג האוויר בהיר וקר, משמש הירח, יחד עם כוכבים קטנים רבים, כתאורה טבעית גדולה התומכת בערנותנו בשעת שמירה. כאשר מצטרפים לכך פצצות התאורה הגרמניות, מעוף של מצנחים בריטיים באוויר, זרקורי החיפוש של המטוסים [] מתמזג הכול למעין חגיגת קיץ ענקית עם זיקוקי די-נור; רק הכדורים עפים מעל ראשינו מימין ומשמאל, לפניך ומאחוריך. []
השתלשלות העניינים התפתחה בערך כך: הצרפתים ראו משהו והחלו לירות. מאומה לא נראה. שלנו השיבו אש. אהה, חושב האויב, דבר מה מתרחש. גם הוא משיב אש ומתפתח קרב אמיתי מיד מציבים מחלקה שלמה: "כולם לעמדות. מחלקה לעמדות ירי. זהירות! הצרפתים מכינים מתקפה". בו בזמן מטלפנים לעורף ומיד מקבלים סיוע ארטילרי. "בום, בום", הפגזים מתפוצצים בחפירות הצרפתיות, האדמה עפה לגובה[] יורים בין עשר לעשרים מטחים לעמדות הקדמיות של הצרפתים ועוד עשר עד עשרים מטחים לחפירות האחוריות. אחר-כך נפסקת האש, כי כאשר מופעלת הארטילריה איננו יכולים לתקוף. זהו נוהג שגם הצרפתים מכירים! האש נחלשת ונחלשת ולאחר חצי שעה נשמעות רק יריות בודדות, המרגיעות את שני הצדדים. עוד חצי שעה הפקודה: "מחצית המחלקה למנוחה". כך הפסדנו שעה וחצי של שינה, וכתמיד, לא קרה מאומה.
ולעתים קורה ההפך. הצרפתים חושבים שאנו עומדים לתקוף ואז עפים פגזים לתוך חפירותינו, החפירות האחוריות לכבישי האספקה. אם הצרפתים תוקפים לבסוף, אז הפגזים עפים אחד אחרי השני, לפעמים עשרה פגזים בדקה; עשן שחור ממלא את האוויר, הכבישים רועדים. ממש נדמה שזה סוף העולם.
מציבים את כל המחלקה ליד פתחי הירי, ומיד מתייצבת גם מחלקת העתודה ובכל כפרי העתודה בעורף מכינים מחלקות נוספות שתהיינה מוכנות לקרב; וכאשר הצרפתים יוצאים באמת מחפירותיהם הם מתקבלים אש ממכונות הירייה שלנו, והארטילריה שלנו מאחור מפציצה את העתודות הצרפתיות. 200 300 צרפתים נהרגים, וחלק מהמתקפה הגדולה של ז'ופר (joffre) שוב "נשברת מאש כוחותינו"
מי כתב את הקטע?(שם , תפקיד , מעמד) *
5 נקודות
מתי נכתבו שני הקטעים?כתבו תאריכים מדויקים *
5 נקודות
היכן נלחם? *
5 נקודות
מה מתואר בקטע? (בין מי למי הייתה המלחמה ?,כיצד התנהלה ?)פרטו *
40 נקודות
התשובה שלך
מצאו תמונה של מלחמת חפירות וצרפו אותה *
10 נקודות
הוספת קובץ
כתבו במילים שלכם מהי מלחמת חפירות *
20 נקודות
התשובה שלך
האם על פי הקטע שיטת מלחמה זו - מלחמת החפירות הייתה יעילה? נמקו *
15 נקודות
התשובה שלך
שליחה
אנונימית
באותו הנושא: